פסק-דין בתיק ת"א 175430-09

1.         בפני תביעה כספית שהגיש קבלן נגד מזמין עבודה לצורך קבלת תשלומים אשר לא שולמו לו, לטענתו.

2.         התובעת ש. כהן הנדסה בע"מ היא חברה העוסקת בתחום הבניה (להלן: "התובעת" או "הקבלן").

הנתבעת (להלן: "עמיגור" או "הנתבעת") היא חברה בת של הסוכנות היהודית, בתחום תכנון וביצוע פרויקטים, דיור ציבורי ודיור מוגן ציבורי.

3.         בין התובעת ועמיגור נכרת הסכם ביום 17/12/06 לצורך פרויקט בניית תוספת למרכז לגיל הרך בקריית גת.

 הסכם זה יכונה: "ההסכם".

העבודות שהתבקש הקבלן לבצע הן גם לשיפוץ מבנה קיים וגם לבניית מבנה. (ראה עדות מנהל התובעת - עמ' 11 שורות 10 - 20 לפרוטוקול).

ההסכם אינו פאושלי, כי אם לפי כמות עבודה (סעיף 9.3 להסכם).

בסעיף 9.1 נקבעה תמורה על סך 1,894,599 ש"ח + מע"מ.

אין חולק על כך, שבוצעו עבודות נוספות מעבר לעבודות שנקבעו בהסכם וכן אין גם חולק על כך, שלא כל העבודות שנקבעו בוצעו בפועל. התובעת טוענת, כי לא שולמו לה כל הכספים המגיעים לה, עפ"י ההסכם.

4.         רקע עובדתי:

תחילתה של התביעה שבפני בתביעה שהוגשה בחודש יולי 2009 על סך 1,344,631 ש"ח.

התובעת טענה, כי עמיגור שילמה לה על חשבון כלל העבודה סך 1,923,406 ש"ח כולל מע"מ ונותרה חייבת סך 1,223,084 ש"ח נומינלית, ומסרבת לשלם את יתרת החוב.

הנתבעת בכתב ההגנה טענה, כי אין לדעת כלל ממה מורכב החוב הנטען ולא ניתן להתייחס עניינית לטענות שהועלו בכתב התביעה.

            התובעת שינתה ייצוג, ונעתרתי לבקשתה שהוגשה בשנת 2010 לתקן את כתב התביעה.

בכתב התביעה המתוקן נטען, כי הנתבעת שילמה לתובעת סך של 2,199,425 ש"ח וכי נותר חוב נומינלי בסך 1,151,009 ש"ח, כך שהחוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עומד על סך 1,400,352 ש"ח ולצרכי אגרה הושאר סכום התביעה על סך 1,344,631 ש"ח.

הנתבעת טענה גם לאחר תיקון כתב התביעה, כי לא ניתן לדעת ממה מורכב החוב הנטען ולא ניתן להתייחס באופן ענייני לתביעה.

5.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אשר יפורטו בהמשך ובכל החומר שהוצג בפני, ושמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את התביעה, ואלו נימוקי :

6.         בקשת התובעת למינוי מומחה מוסכם וסוגיית נטל ההוכחה:

א)         התובעת לאורך כל הדרך, ביקשה למנות מומחה מוסכם מטעם בימ"ש.